אישים בציונות הדתית           הרב חיים דוד הלוי (1924-1998)
                                       

  הרב חיים דוד הלוי, רבה הראשי של העיר תל אביב-יפו, הרב הספרדי הראשי של העיר ראשון לציון, פוסק והוגה דעות. מן הרבנים החדשניים והיצירתיים ביותר ביהדות האורתודוקסית של המאה ה-20.

  הרב הלוי נולד וגדל בירושלים, בשכונת אוהל משה. אביו, משה, עלה עם משפחתו מהעיר בורסה שבטורקיה לארץ ישראל כשהיה בגיל 16. אימו, ויקטוריה לבית קראקו, הייתה גם היא בת למשפחה שעלתה מטורקיה.

בילדותו למד אצל הרב עזרא הדאיה, בתלמוד תורה "אורח חיים". מגיל תשע החל ללמוד בישיבת פורת יוסף, עד אמצע שנות העשרים לחייו, והוסמך לרבנות ולדיינות על ידי ראש הישיבה. בישיבת פורת יוסף שררה מתיחות בין הנהלת הישיבה ובין הרב עוזיאל. בעוד זה האחרון משך גם לכיוון של הציונות הדתית ולימודי מחשבת ישראל, הנהלת הישיבה נטתה לכיוונה של אגודת ישראל. הרב הלוי הושפע מהרב עוזיאל. הרב הלוי נחשב לתלמיד מצטיין בישיבה ונמנה על החבורה שלמדה יחד עם ראש הישיבה.

במלחמת העצמאות שירת בגדוד "טוביה", שהיה גדוד של בחורי ישיבות. לאחר המלחמה נישא למרים לבית ועקנין. מיד לאחר נישואיו נבחר להיות רב השכונות מי נפתוח (הכפר ליפתה) ורוממה בירושלים ובמקביל שימש כמזכירו האישי של הרב עוזיאל. בשנת תשי"א נבחר להיות רב העדה הספרדית בעיר ראשון לציון. הכרך הראשון של הספר "מקור חיים השלם", אשר הרב הלוי החשיבו לגולת הכותרת של יצירתו, יצא לאור בתשכ"ז. ייחודו של הספר היה בסגנונו, בשילוב דברי הלכה ואגדה, וקיבוץ הלכותיהם ומנהגיהם של העדות. בשנת תשכ"ד  נבחר לצעיר חברי מועצת הרבנות הראשית החמישית. הוא כיהן במועצת הרבנות עד יום מותו.

בשנת תשל"ג נבחר להיות הרב הראשי וראש אבות בתי הדין של העיר תל אביב-יפו. היה חבר בחבר הרבנים של הפועל המזרחי ובמועצת הרבנות הראשית. בשנת תשנ"ג התמודד על משרת הרב הראשי לישראל. קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשנ"ז (1997).

הרב הלוי הושפע רבות מהרב עוזיאל. הוא ראה את התהליכים שחלו בעם ישראל במאת השנים האחרונות כתהליכי גאולה. בין השאר הציע לשנות את תפילת נחם, כך שלא ייאמר בה שהעיר ירושלים "אבלה מבלי בניה", משפט שהוא סבר שכבר אינו רלוונטי.

בפסיקתו מתמודד הרב הלוי עם בעיות ההלכה והמודרנה ברמת חיי הפרט וברמה הלאומית. הרבה לצטט קבלה ואף עסק באופן יוצא דופן בחישובי קיצין. למרות השקפתו הלאומית לא פסק כנגד החזרת שטחים בעקבות הסכמי קמפ דייוויד וכתב דברים חריפים כנגד השקפות כהניסטיות. לאחר הסכמי אוסלו כתב כי ייתכן שהם ההתחלה של התפתחות הגאולה עליה דיבר. כתיבתו ההלכתית קריאה מאוד, והוא העדיף את הבהירות ואת הסברה המקורית על פני ציטוט מקורות רבים.

  פתיחות הלכתית נוספת אצל הרב הלוי ניתן לראות בתפיסת הפסיקה ההלכתית כתלויית הקשר וכמתחדשת. לדידו, נצחיות התורה מובטחת דווקא כאשר ההלכה נענית לנסיבות הקונקרטיות של הווה: "רק משום שניתנה הרשות לחכמי ישראל לדורותיהם לחדש חידושי הלכה על פי שינויי הזמנים והמקרים, ורק בזכות זה נתאפשר קיומה של תורה בישראל, ויכולים היו 'ללכת' בדרך התורה והמצווה".

בשנת תשמ"ד (1984) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, מטעם עיריית תל אביב.

נפטר בי"ב באדר תשנ"ח .

תעודת זהות

שם:  
שנת לידה:
ארץ לידה:
שנת עלייה:
שנת פטירה:
גיל פטירה:

תפקידים שמילא במהלך חייו:

האירוע שבעיני הוא המשמעותי ביותר בחייו:
 

                                       

 

קישורים

הרב חיים דוד הלוי, ויקיפדיה
קווים לדמותו של הרב חיים דוד הלוי - אתר כיפה

   

עודכן לאחרונה:16/03/2008