הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד או הרי"ד), רב, פילוסוף דתי, מראשי תנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

  נולד בפרוז'ני, חבל גרודנו, כיום בלארוס. מצד אביו היה נכדו של רבי חיים מבריסק, שלימד בישיבת וולוז'ין והיה אבי שיטת בריסק בלימוד גמרא, ובן-נינו של הנצי"ב. מצד אימו היה נכדו של ר' אליהו פיינשטין, הרב של פרוז'ן, ומחבר הספר "הליכות אליהו". בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ, שהייתה בה קהילת חסידי חב"ד גדולה. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמדו, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו ספר התניא והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה, ר' חיים.

ובשנת 1932 היגר לארצות הברית. בבוסטון, שם נתמנה לרב, נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון הכשרות, כמו גם בבורות הדתית של יהודי אמריקה. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב בית ספר יהודי ראשון- "הרמב"ם" (מיימונידס) הקיים עד היום.
בשנת תרצ"ה (1935) ביקר בארץ ישראל, נפגש עם הרב קוק, ונתן שיעור בישיבת מרכז הרב, שאליו הגיעו ותיקי ישיבת וולוז'ין ואפילו תלמידים מישיבת חברון.
לאחר פטירת אביו, הרב משה סולובייצ'יק, בשנת תש"א (1941), ירש את מקומו בראש ישיבת ישיבה-יוניברסיטי, ושם לימד במשך למעלה מארבעים שנה והפך למנהיג הרוחני של יהדות ארצות הברית ורבים מרבניה היו תלמידיו.